שירה בציבור
המקור של השירה בציבור – שירת הלויים בבית המקדש ולאחר חורבן בית ראשון ובית שני – בית הכנסת, תפילת ושירת בעל הקריאה ומענה
קהל המתפללים.
בשירה בציבור, נחשף הקהל למגוון שירי ארץ-ישראל היפה, אודות הסיפורים שמאחורי השירים וגילגוליהם, שירים שהם פס הקול שלנו:
השורשים, המקורות והוויית עם ישראל – שירים עליהם גדלנו – שירים ותיקים לצד חדשים.
אין מתאים יותר ממפגש שירה בציבור לכל סוג אירוע ולכל קהל. לקראת חג, ליום הולדת, גיבוש, פרידה, נישואין ועוד. שירי ארץ-ישראל היפה.
במיוחד בתקופה זו, לאחר שנתיים ויותר של ריחוק וסגרים, מפגש שירה בציבור מאחד, מגבש, שובר מחיצות ומביא להרגשה טובה.
המייחד והמבדל את פרדי ברק הוא הנסיון הרב שצבר מאז שירותו הצבאי בלהקה צבאית, דרך סיומי לימודי הוראת מוסיקה, הפקת
מאות מועדוני זמר של שירה בציבור והפקת מפגשי שירה בציבור ייחודיים עם יוצרים "מלח הארץ" כ: אהוד מנור, נתן יונתן, חיים חפר, יורם טהרלב,
דודו ברק, נורית הירש, נחום היימן ועוד..
נסיון זה מאפשר להתאים רפרטואר שירים מגווון לכל סוג אירוע ולכל קהל, (ילדים, נוער, מבוגרים וגימלאים).
מפגשי שירה בציבור לקראת חגים ומועדים : * חגי תשרי * חנוכה * ט"ו בשבט * יום המשפחה *פסח ואביב * יום השואה
* יום הזיכרון * עצמאות * יום ירושלים * ל"ג בעומר * שבועות
שירי יוצרים ומשוררים
ולכל נושא ואירוע מבוקשים.
* מילות השירים מוקרנות במהלך מפגש שירה בציבור.
* ניתן לייחד כל מפגש שירה בציבור לנושא, יוצר או חג ומועד.
* ניתן לשלב מוסיקה לריקודים וריקודי עם.
* ציוד הגברה, הקרנה ותאורה מקצועיים (עד 1000 איש).
שירה בציבור, שירה בציבור בזום, מפגש שירה בציבור, ערב שירה בציבור, מופע שירה בציבור, מנחה ערבי שירה בציבור, חוגגים יום ירושלים, שבועות ועוד.
מה מיוחד בשירה בציבור?
לשירה בציבור ישנה תועלת גדולה בהיבט החברתי וגם בהיבט הפזיולוגי. בשירה בציבור כל הקהל שותף בשירה ללא הבדל גיל, כשרון, דעות וכו', כל הקהל מרגיש יחד בשירה בציבור, כל אחד מרגיש חלק מקבוצה מלוכדת ומגובשת.
שירה בציבור היא אמצעי יעיל ומהיר ליצירת קשרים בין בני אדם. שירה בציבור (עפ"י מחקרים) מרגיעה ומאזנת, מעכבת התדרדרות לאלצהיימר, ויותר מכל משפרת את מצב הרוח ומשרה תחושה של אושר רב.
ערב שירה בציבור בגן הראשונים בגבעתיים
"בית היוצר"- משירי אהוד מנור
ערב זיכרון לרבין – ספרייה בערד
מה מבדל את פרדי?
המבדל ומייחד את פרדי ברק כמנחה ומוביל שירה בציבור הוא הניסיון הרב שצבר מאז שירותו הצבאי בצוות הווי סדנאי השריון דרך לימודי הוראת מוסיקה בסמינר לוינסקי ומאות ואף יותר מפגשי שירה בציבור אותם קיים ברחבי הארץ במסגרות מגוונות כ: בתי ספר, מועדוני זמר, ארגונים, מוסדות, רשויות – בנגזר העסקי , בציבורי והפרטי.
הפקת מפגשי השירה בציבור בשיתוף יוצרים חשובים כ: אהוד מנור, יורם טהרלב, נורית הירש, חיים חפר, נתן יונתן, נחום היימן ועוד תרמו רבות לנסיון הרב ולמאגר העצום של שירי ארץ-ישראל אותם מנחיל פרדי במפגשי השירה בציבור.
"אין לי ארץ אחרת" - עם אהוד מנור
את השם אהוד מנור על-אף שחלפו כבר 17 שנים ללכתו בטרם עת כולם מכירים, כשאני כותב כולם הכוונה לכל מי שגדל על שיריו.
ההכרות שלי עם אהוד מנור הייתה ב 1995 כשבית ספר מחולון הזמין אותי לקיים מפגש שירה בציבור קהילתי. לאחר התייעצות ובהמלצתי הוחלט להקדיש את הערב לשיריו של אהוד מנור. לאחר שמנהלת בית הספר איתרה, שוחחה והזמינה את מנור, בהפתעה גמורה הוא הגיע למפגש.
לא יצא לי לשוחח או לתאם עם אהוד דבר לקראת המפגש. המפגש זרם, אני הובלתי את השירה בציבור ואהוד, בין השירים שיתף את הקהל בסיפורים מרתקים שמאחורי השירים. בסיום מפגש השירה בציבור לא יצא לי להחליף ולו מילה אחת עם אהוד וזאת בשל תלמידים והורים שבקשו חתימות וסתם להיות לצידו של יוצר, מגיש, דמות טלויזיונית מוכרת.
בערב שבת הטלפון צלצל ומעברו השני של הקו – אהוד מנור במילות תודה וסליחה על זה שלא יצא לו להודות לי על "ערב מקסים ומקצועי, ומי יתן ויהיו עוד כאלה".
המשפט האחרון "הצית" בי רעיון להפיק ולהריץ מופע/מפגש שירה בציבור משותף עם אהוד. אהוד שמח על הרעיון, החלטנו לקרוא למפגש "אין לי ארץ אחרת".
עד סמוך למותו 2005, במשך עשר שנים, "חרשנו" את הארץ בפני תלמידים, מועדוני זמר, וועדים, אירגונים, רשויות, צה"ל ועוד.
באותן השנים לא נהוג היה (כפי שהיום) לתעד ולצלם, באופן נדיר, צולם המופע "אין לי ארץ אחרת" שהיה בפני סגל אוניברסיטת תל-אביב.
שיר מתוך המופע:
טיפים לערב שירה בציבור מוצלח
לערב שירה בציבור מוצלח מניסיון של מעל שני עשורים מומלץ:
1. לבחור מוביל/מנחה שירה בציבור מקצועי עם וותק וניסיון.
2. מנחה/מוביל ששר בסולמות הנוחים לקהל רצוי עם כלי ליווי.
3. מצגת ברורה עם פונטים גדולים, רצוי מעוצבת.
4. לערוך את השירים לפי נושא, מבצע, סגנון או יוצר.
5. להתאים השירים לקהל היעד לפי גיל, רקע, סוג האירוע ובקשות ממזמין ערב השירה בציבור.
6. לזרום ולא לקטוע בין השירים, לשמור על רצף.
7. לדאוג למערכת הגברה תקינה, שעוצמת מנחה השירה בציבור והליווי לא יהיו בעוצמה מחרישת אוזניים.
8. מנחה השירה בציבור ישמע ויהיה קשוב לקהל השרים.
9. עם אוכלים – לא שרים, בזמן שאוכלים מומלץ מוסיקת רקע נעימה.
שירה בציבור בבתי-הספר
גדלתי בדור שבבית הספר היה המורה לזימרה. יעקב ברג ע"ה היה המנטור/האבא המוסיקלי שלי. אחת לשבוע נכנס לכתה עם אקורדיאון ודף עם שירים אותם לימד וכל הכתה שרה, גם במקהלה ובהרכב כלי ההקשה שבהדרכתו ובניצוחו היתה לי הזכות והכבוד להשתתף ולהיות חלק.
היום לצערי אין כמעט מורים למוסיקה המנחילים זמר עברי. עולם המוסיקה והשירה של היום בקרב הילדים הוא עולם בפני עצמו. הילדים חשופים לאין סוף ערוצים שרובם לצערי, רחוקים מלהיות חינוכיים.
מאמצע שנות השמונים, לאחר שסיימתי את לימודי ההוראה במדרשה למורים למוסיקה ע"ש לוינסקי, הועסקתי כמורה למוסיקה בתיכון ע"ש עמי-אסף בבית ברל. החלטתי לנסות מפגשי שירה בציבור שכבתיים. לצד שירים עכשויים שילבתי גם קלאסיקות, הופתעתי משיתוף הפעולה והתלהבות התלמידים.
המיזם הגיעה לאוזני מנהלות בתי-ספר אחרים ומצאתי כר דשא נרחב בכל אזור השרון, וכך הרחבתי את פעילותי בבתי-ספר ברחבי הארץ.
פעילותי בבתי-ספר הוכרה ע"י מנהל חברה ונוער, קרן קרב וסל תרבות ארצי, פעילות שנמשכה ונמשכת.
תלמידי בית-ספר ברנר גבעתיים
שרים סיום שנה"ל
שרים ליום המשפחה
בית-ספר המגן בהוד-השרון
שרים יחד לקראת ט"ו בשבט
בבית-ספר בורוכוב גבעתיים
מפגש שירה קהילתי לקראת חנוכה
בצור הדסה
פתיחת שנה וחגי תשרי
תלמידי בית-ספר פיקא בפ"ת
מועדוני זמר והפקות מקוריות
בשנת 1986 נתבקשתי להקים ולהנחות סדרת ערבי שירה בציבור בכל חודש – מועדון זמר ביישובי המועצה האזורית דרום השרון.
לערב הראשון הגיעו כ 50 איש, בחודש לאחר מכן 100 איש וכך גדל המועדון והגיע לכ 800 שוחרי זמר עברי שהגיעו אחת לחודש למועדון הזמר. במועדון שולבו סולנים מחבורת הזמר
אותה הקמתי "קולות הכפר" לצד הרכב כילי, לכל ערב הופק שירון בנושא מיוחד.
אף אומן אורח מוכר לא שולב ובכל זאת הגיעו מאות מתושבי המועצה וסביבותיה.
היה זה מועדון הזמר הראשון אותו הקמתי והובלתי, ואז הגיעו פניות אלי ממועצות ורשויות מרחבי הארץ: עמק חפר, גליל עליון, גליל תחתון ועוד ועוד.
במקביל פניתי ל"אמנות לעם" הגוף הרשמי מטעם משרד החינוך והתרבות כדי לכלול אותי ברשימת המומלצים ולצערי נעניתי בתגובה שלילית מהסיבה שתחום השירה בציבור לא קיים בין הקטגוריות. בעקשנות, בהתמדה ובאמונה הצלחתי ב1990 שיכירו בג'אנר והייתי הראשון בתחום שהוכר והומלץ ע"י "אמנות לעם".
"חרשת" את הארץ בהובלת והנחיית שירה בציבור.
ב1995 נוצר הקשר עם אהוד מנור, יזמתי ו"הרצתי" את המופע/מפגש השירה המשותף: "אין לי ארץ אחרת" שנמשך עד קרוב לפטירתו של אהוד.
במהלך התקופה פנתה אלי נורית הירש והציע לקיים מפגש בהשתתפותה בקוספט שהיה עם אהוד מנור, נעניתי ובמקביל למפגשי השירה עם אהוד
"הרצתי" את המפגש "ללכת שבי אחרייך" עם נורית הירש.
יזמתי ופניתי ליורם טהרלב ששמח מאוד לשתף פעולה וכך גם נתן יונתן, נחום היימן, חיים חפר – עליהם השלום.
שיתוף פעולה פורה היה גם עם דן אלמגור, דודו ברק ותלמה אליגון.
יחד עם היוצרים – "מלח הארץ" פקדנו מועדוני זמר רבים ברחבי הארץ.
לאור הצלחת מופעי/מפגשי השירה בציבור עם יוצרים, פנו אלי להנחות מועדוני וערבי שירה בציבור גם ללא היוצרים, מועדוני זמר בהם הובלתי ערבי שירה בציבור בחלקו הראשון של הערב ובחלקו השני התארח אומן. כך יצא לי לארח את מיטב האומנים בכל קשת הסגנונונת בזמר העברי: עוזי חיטמן, אריק לביא, דני סנדרסון, ירדנה ארזי, דורון מזר, רוחמה רז, אילנית, אביהו מדינה, שולי נתן, חנן יובל, אבי טולדנו, יהורם גאון, מיקי גבריאלוב, מירי אלוני, שולה חן, שלומית אהרון, האחים והאחיות, מיטל טרבלסי, יהודה אליאס, ועוד רבים וטובים.
