מופע חדש:      "אין לי ארץ אחרת"  

                          משירי היוצר אהוד מנור

              בהשתתפות:     פרדי ברק   ששר עם הקהל

עפרה פוקס-מנור   מנחה מספרת ומארחת את    ידי מנור

     בערב זה פרדי ברק שר עם הקהל,  עפרה פוקס – מנור מספרת  ומשתפת את הקהל בסיפורים אישיים וזיכרונות שמאחורי השירים, דרך כתיבתם, היווצרותם וגלגוליהם ומארחת את ידי – יהודה מנור.
את אהוד מנור כמעט ואין צורך להציג – מהפזמונאים הפוריים ביותר בארץ, כתב ותרגם מאות פזמונים והצגות ואין כמעט זמר או מלחין בארץ שלא "נגע" בשיריו בדרך זו או אחרת.
הערב מעניק הצצה על מבחר גדול ומגוון של שירים בקשת סגנונות מוסיקאליים רחבים, שירים שהפכו לנכסי צאן וברזל בקרב כל חתכי האוכלוסייה בארץ ובקרב שוחרי הזמר העברי.

מילות השירים, צילומים וקליפים מוקרנים במהלך הערב על מסך ענק

פרדי ברק שר עם הקהל ומספר על עשר שנות עבודה משותפות עם אהוד מנור

אהוד מנור זה ארץ ישראל על כל היבטיה: יופייה, נופיה, סבלנות, קרוב לבבות, געגועים, מכאוביה ומאווייה.

כולנו אהבנו ואוהבים את היוצר אהוד מנור שהפך לחלק מכל אחד מאיתנו.

המפגש מבוסס כולו על שירים שכתב אהוד מנור בארבעים השנים האחרונות, בניהם שירים רבים שהפכו לנכסי צאן ברזל.

במפגש מביא פרדי ברק משיריו וסיפוריו של אהוד מנור ז"ל שירים וסיפורים שמאחורי השירים,  דרך כתיבתם, ביצועם וגילגולם. סיפורים ושירים שספג מעשר שנות עבודה משותפת במאות הופעות משותפות לצידו של אהוד מנור.

הוא מסביר כיצד משקפים השירים את תולדות העם והמדינה, מצביע על השינוי משירת "אנחנו" לשירי "אני" באופן גלוי ומשעשע המקרב את הקהל  לשירה ולספרות.
המפגש מאפשר הצצה את מבחר גדול ומגוון של שירים בקשת של סגנונות מוסיקליים, ודרכם באים לידי ביטוי ערכים כסובלנות, אהבת הארץ ואהבת האדם.

מרץ 1995 פנו אלי מבית-ספר אשלים בחולון שאקיים ואנחה ערב שירה בציבור – ערב סכום לילדי והורי שכבת ו' סביב יוצר חשוב בזמר העברי, הם מאוד רצו נעמי שמר. לא התנגדתי אבל הוספתי שלעניות דעתי ערב משירי אהוד מנור ידבר יותר אל קהל התלמידים וההורים. הצעתי התקבלה, ערכתי קלטת (מי חלם אז על דיסק) עם אוסף משירי אהוד מנור, ערכתי שירון מצורף והעברתי לבית הספר כדי שהתלמידים ילמדו, יחזרו ויכירו את השירים לקראת המפגש.
כשבועיים לפני מועד האירוע יצרה איתי קשר רכזת החינוך החברתי כשהיא נפעמת משליטת הילדים בשירים והוסיפה ושאלה אם במקרה יש בידי הטלפון של אהוד מנור כיון שבית הספר מעוניין להזמין אותו כאורח הערב.
עניתי בשלילה שכן מעולם לא פגשתי ולא שוחחתי עם אהוד אך המלצתי שתיצור קשר עם רשת ב' בת"א, הם לבטח ידעו.
חלפו שבועיים וערב השירה בפתח, כשעתיים לפני יציאתי מצלצל הטלפון, הרכזת מעברו השני של הקו-כולה נרגשת "אהוד מנור יגיע הערב, הוא ביקש הנחיות כיצד להגיע……"
ואכן, היתה התרגשות גדולה בקרב התלמידים, ההורים וכמובן גם המורים שאהוד מכבד בנוכחותו את הערב המוקדש כולו לשיריו.
השירה קלחה, בין לבין ללא תאום מראש אך במקומות המתבקשים (גם רשימה עם סדר השירים לא העברתי כי לא ציפיתי שמעבר לנוכחותו הוא גם יקשר) סיפר אהוד על דרך הכתיבה, על הילדות, ההשפעות על כתיבתו,
הסיפורים מאחורי השירים, כולם היו מרותקים ונפעמים.
עם סיום הערב המוצלח נהרו רבים לקבל חתימה או להחליף מילה עם אהוד, לא הספקתי להחליף עמו מילה וכך הסתיים ערב מכובד שהסב לכולם הנאה וכיף גדול לחלוק ערב משירי יוצר מוכר ואהוד, שירים שדיברו אל כולם.
לא נפגעתי שלא זכיתי למילה מאהוד, ההפך, הבנתי והייתי מרוצה מערב מקצועי  ומיוחד.
למחרת, יום שישי – ערב שבת , ארוחת ערב, הטלפון מצלצל ומעברו השני של הקו אהוד מנור שהתנצל שלא הספיק לגשת ולהודות לי על עבודה מקסימה ומקצועית ו"אינשללא יהיו עוד כאלה".
המשפט האחרון הדהד באוזני כל אותו סוף שבוע.
חשבתי לעצמי אם הילדים וההורים נהנו כל-כך אין סיבה לא להריץ ולקדם מופע משותף וכך היה.
יום ראשון סגרתי מופע ראשון בהיכל התרבות בנתניה. "אין לי ארץ אחרת" כך קראנו למופע – לערב המשותף שבעקבותיו נרקם קשר מיוחד בינינו עם מאות הופעות ברחבי הארץ. לא תארתי לעצמי אהבה כל-כך גדולה שהקהל הרעיף על אהוד:ימין, שמאל, ספרדים, אשכנזים, ילדים, נוער, מבוגרים גמלאים - כל המגזרים.